- אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ (מִשְׁלֵי יט).
- פֵּרוּשׁ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר וּמְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם.
- וְזֶהוּ: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ". הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עַל־יְדֵי אִוַּלְתּוֹ כָּל עֲבוֹדָתוֹ הִיא רַק בִּבְחִינַת תְּסַלֵּף דַרְכּוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּסַלֵּף וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ אַחַר חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל.
- וְהַטַּעַם כִּי "וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת "עַל ה'" כִּי "מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק".
- "יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְקֹרָב אֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה "תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ" שֶׁהוּא רַק כְּמִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ כַּנַּ"ל.
- כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר.
Texte : Sefaria — rabenubook