- דִּבֵּר עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאָמַר לוֹ: שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל עִנְיָנוֹ.
- וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה יֵשׁ הֶבֶל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ' (בְּסִימָן ק"ט חֵלֶק רִאשׁוֹן). שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנְּחִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ נִפְסָקִין מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשְּׁרִין לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה.
- וְכֵן אָמַר אַחַר־כָּךְ עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת, עַל אֲנָחָה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד.
Texte : Sefaria — rabenubook