Aller au contenu

חיי אדםChayei Adam

Introduction de l’auteur · 11 sur 232

  1. יהא שמיה רבא די אלהא מברך מן עלמא די חכמתא כו' חכמה זו תורה (כדכתיב אמור לחכמה גו') אשר אלפים שנה לעולם קדמה כדכתיב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה. משם קבלה עבדו נאמן ביתו יקר רוח ותבונה ככתוב בתורה ובמשנה נשנה משה קבל תורה וכו' עדי הגיע לרבותינו חכמי המשנה והגמרא אשר העמיקו וצללו במים אדירים. ברוב שכלם אשר הופיע אליהם ממרום לשדד בהרים, בג"ש קלים וחמורים יען כי הגיע תכונתם למלאכי מרום אשר בשמים וידעו לכוין מה דבר אלהים, עד כי נחתם ים התלמוד ויסכרו מעינות החכמה, ויהי סודו את יריאיו הגאונים הקדושים אשר בכל דור ודור המה בעלי הדת אשר בצלם אנו חיים החזיקו את דורם בתורה וסדרו לנו ספרים הקדושים ה"ה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר גדולי בעלי הלכות והספיקו לדור דעה אשר בתוכם. אך דור הולך ודור בא, משברי ים וגליו עלינו עברו, יען כי תלאות רבות מצאונו ונגעי ילדי הזמן פגעו בנו קצרה דעתנו ונתבלבלו רעיוני לבבנו. עד כי קמו גאוני עולם מאירי עינינו בתוך חשכת הרות באורם הלכנו ויאר לנו ה"ה הגאונים המפורסמים הרב ב"י והרב רמ"א עליהם תמכנו יסודותינו בדברים המותרים והאסורים וכל דת ודין, הן כי ארכו לנו הימים בטרדתנו נתקצר רוחב דעתנו ונאטם בינת לבבנו עד כי נלכדנו בסלע המחלוקת ונפלנו בין הפרקים זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר כ"א טעמו ונימוקו עמו עדי הגיע לנו התשועה עפ"י גאוני בתראי המה האחרונים אשר סביבות ש"ע יחנו והעמידו שורש הדין על תלה וכל הלכה על בורי' עמודיהם ויסודותיהם על ש"ס בנוים, ואנחנו מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים ובם אנו משתעשעים, ואף גם זאת בני עליה המה מועטים היודעי' ללבן ולצרף הלכ' מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים להוציא דין והלכה למעשה כי רבה היא ואף לאנשים היודעים לישא וליתן בגמ' ופוסקים מחמת עול טרדת מחיתם הזמן בוגד בהם ואינו מספיק לטייל ארוכות וקצרות, מכ"ש קטני ערך אשר לא יסבבו בלכתן לקדר בהרים הגדולים, ותאבים וחפצים להשיג במעט זמן דיני הש"ע חבילי חבילות לא בקצרה לארח חיים הם להוצאיהם שידעו כל דין ודין איך לעשות להלכה ולמעשה, לזה אען ואומר ברוך אברהם לאל עליון ה"ה הרב המאה"ג שמו נודע בשערים בחיבוריו הנעימים אשר האירו פני תבל כבוד מהור"ר אברהם דאנציג זצוק"ל אחד ממו"ץ דקהל פ"ק ווילנא אשר נטה ידו לאסוף ולכנוס ולקבץ המפוזרים באריכות הדברים כל ימי חיי אדם אשר חי מש"ע א"ח במקום אשר ילאה המעיין למצוא תוכן הדברים אשר בכלל ובפרט אמורים כי המה עין בעין מבוררים. ובפנות דעת למצא מבוקש דבר מה. אזי כצפור בודד על גג ידמה. עיניו משוטטות הנה. חותר אחר פסת בר מזונה. ובעבור מהירות וטרדת הרעבון. עובר על מחיתו באין מבין, כן הדבר בערכו ישוה וידמה, האנשים אשר בענינים עסוקים ולתורה אין קביעות ועת מסוימה דין גרמי דהחל לברר ולאסוף הדינים מפסקי הלכות בתוכן המבואר, דעתו יחשוב להתחבר ולדבר, בין יודעי בין ומביני טעם, והוא נער ומנוער, ע"כ ערך האנשים ידחו את נפשם בחיי אדם וממני ידעו כל דין ודין בקצרה ויבינו כל דבר בטוב טעם ודעת מבארה, מועט המחזיק המורבה שוה לכל נפש קטן וגדול שם הוא בחלק הראשון אשר פיו יקבנו חיי אדם והחלק השני נשמת אדם ותועלת הספר הזה הלא רבה כמבואר במקדמת הרב המחבר בהקדמה הראשונה והשנייה ובהם נמנו שמה תדרשנו ושמה תמצאנו כי הוא לימוד הכרחי וחובה אשר יגע הרב המחבר בשקידה רבה הוא אברהם מתחלתו ועד סופו מלא יראת אלהים בלבבו. אף כעת שהיה עוסק במו"מ ובמסחר שלח ידו לא חלל ברית התורה כאשר בהקדמתו מבואר. ומדי דברי בו אזכיר מה שכתב בחיבורו על משלי אשר עדנה בכתובים כ"י קדשו ת"י בניו המופלגים נ"י על פסוק משלי (א"ך) חכמות בחוץ תרונה וכו', וז"ל כתב החרדים כי כאשר יצא האדם מפתח ביתו אז הוא דומה כמו ושהולך בספינה לים ששם הוא מקום סכנה. כי ההתחברות לב"א הוא מוכן לחטוא משא"כ בהתבודד א"ע מב"א ונודע מה שכתוב בזה"ק ששני מה"ש המלוין את האדם הם מכריזין לפני האדם תמיד שישמור א"ע מחטא, ונודע שיש ד' מקומות שכ"א מוכן לחטוא יותר מחבירו והיינו חוץ לבית ששם מקום ראשון אשר הולך בין ב"א ואחר כך כשהולך ברחוב העיר והוא המקו' קיבוץ ב"א שם צריך שמירה יותר מחטא כגון דברים בטלים ורכילות ול"ה וקנאה ושנאה וגאוה וכדומה. ואחר כך בראש הומיות הוא מקום השוק שהוא מאסף לרבים למכור ולקנות ושם צריך שמירה יותר להזהר מכל הנ"ל. ונוסף לזה אונאה וגזל וכדומה בעניני מו"מ. ואחר כך בפתח השער אשר בהן מפרש לדרך לילך למרחקים שם צריך שמירה יותר ויותר כי שם מוכן יותר לחטא ונגד ד' מקומות הנ"ל אמר שהתורה מזהרת בכל מקום שאדם הולך. וזהו חכמות בחוץ תרונה ר"ל בכל מקום שהוא חוץ נשמע קול הברה (כמו ותעבור הרנה שהוא קול הברה בעלמא) כי שם אינו צריך שמירה כ"כ כמו שבארנו. ואחר כך ברחובו' ששם קיבוץ ב"א תתן קולה ממש ואחר כך בראש הומיות שהוא מקום שוק שם תקרא בפירוש ואחר כך פתחי שערים ר"ל כשרוצה לילך לדרך למרחקים שם מזהירה יותר עד שהיא בבחינת שתאמר לו אמרי' עכ"ל שם. וכעין זה שמעתי בשם מחותני הרב המאה"ג מ' אברהם אחיו של הגר"א על הא דאיתא במסכת שבת (ל"א) בגר שבא לפני שמאי ואמר ליה גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת כו' בא לפני הלל גייריה א"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד עיין פי' רש"י. והנה לכאורה אינו מובן האם עלה בדעת הגר שהורה אשר היא ארוכה מארץ מדה ורחבה כו' ילמדנה אותו כשהוא עומד על רגל א'. ואמר הרב הנ"ל פי' בעת שהרגל אחת חוץ לבהמ"ד שדעתו לילך לעסקיו למו"מ וזהו שאמר גר שילמדנו כל התורה כשהוא עומד על רגל א' היינו אף בעת שדעתו לילך לעסקיו חוץ לבהמ"ד שלא יטה מדרך התורה ושלא יפותה אחר יצרו וישים כל התורה לנגד עיניו ע"ז א"ל הלל דעלך סני וכו' אם יקיים וישמור זה לא יאונה לו כל עון אף בדברים שבין אדם לחבירו ולא יפותה אחר יצרו ויהיו דרכי התורה כנגד פניו. ככה ראינו מהרב המחבר אף בעת שפנה לעסקיו במו"מ דעתו ומחשבתו היה בתורת ה' כאשר האריך בהקדמתו על פסוק תהום אמר וכו' ולא נפלאת היא ולא רחוקה היא ממנו כי שמעתי מפיו כ"פ אשר הרב מוהר"ש מו"ץ דפה בא אצלו בעת שישב בחנות להתיעץ עמו באיזה דבר הלכה למעשה גם שם היה ידיו רב לו להשיב כהלכה ונשמר להיות מו"מ באמונה כאשר מצאנו בכתבי קדשו בצואתו שהזהיר לבניו שלא נתארו בשם צדיק או חסיד בהספדו אך זאת יוכלו לומר עלי שלדעתי לא עשיתי שום עול לאדם בממון. והנה באמת לא מילתא זוטרתא היא להתפאר בזה ומי יאמר זכיתי לבי בעניני מו"מ אך יגידו עליו רעיו ומכיריו יאמרו עליו כי הוא זה לא ימים רבים רק מעט אשר היה לפניו שעסק במו"מ אח"ז מאס בכל מסחר רק דרכו התורה ויראת ה' לפניו נבחר מחרוץ ומפז תבואתה ואסיפת קהל ווילנא נתנו עיניהם בו ובחרו אותו להיות למורה והועמס בעול הוראה וחפץ ה' בידו הצליח ונתקבלו חיבוריו בכל תפוצות ישראל ובכל משכנות יעקב ומרוב תשוקת אנשי דורינו ההוגים בו תמיד אפסו וגם כלו זה ספרא דאדם חיי אדם אשר נדפס זה שלשה פעמים ורבים מכספה וגם כלתה נפשם ורצונם להחיות עצמם בחיי אדם. אי לזאת השתדלו בני הרב המחבר המופלאים נדיבי לב בצירוף המדפיסים המפורסמים להדפיסו עוד ביתר שאת וביתר עז עם כל ההגהות שנמצא כתוב על גליון הספר הנ"ל בכ"י הרב הנ"ל וכמה כ"י אשר לא היה כתיב על הגליון רק שנמצא באמתחת כתביו כמעט אשר בכל כלל וכלל נתוספו בו דברים רבים כהנה לרוות צמאון עוברי דרך א"ח בחיי אדם אגודים יברך ה' חילם ופועל ידם ירצה את אשר התנדבו והזילו זהב מכיסם צדקתם תהיה עומדת לעד וזכות הרבים יעמוד להם ולזרעם ולזרע זרעם וזכות אביהם הרבה המחבר יהיה בסיועם למען יבלו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים שלא תמוש התורה מפיהם וזרעם וזרע זרעם מעתה ועד עולם:

Source : Sefaria · Licence : domaine public